HE/BG 17 - Revision history

Vanibot: Vanibot #0019: LinkReviser - Revised links and redirected them to the de facto address when redirect exists

2018-06-27T14:42:12Z

Vanibot #0019: LinkReviser - Revised links and redirected them to the de facto address when redirect exists

← Older revision		Revision as of 14:42, 27 June 2018
Line 1:		Line 1:
	[[Category:Hebrew - בְּהַגַוַד-גִיתָא כפי שהיא\|H17]]		[[Category:Hebrew - בְּהַגַוַד-גִיתָא כפי שהיא\|H17]]
	[[Category:HE/בְּהַגַוַד-גִיתָא - פרק 17\|17]]		[[Category:HE/בְּהַגַוַד-גִיתָא - פרק 17\|17]]
	<div style="float:right">'''[[Hebrew - בְּהַגַוַד-גִיתָא כפי שהיא\|בְּהַגַוַד-גִיתָא כפי שהיא]] - [[HE/BG 17\| פרק שבעה-עשר: סוגי האמונה]]'''</div>
	<div style="float:left">[[File:Go-next-rtl.png\|link=HE/BG 16\| פרק שישה-עשר]] '''[[HE/BG 16\|פרק שישה-עשר]] - [[HE/BG 18\|פרק שמונה-עשר]]''' [[File:Go-previous-rtl.png\|link=HE/BG 18\| פרק שמונה-עשר]]</div>
	<div dir="rtl">		<div dir="rtl">
			<div style="float:right">'''[[Hebrew - בְּהַגַוַד-גִיתָא כפי שהיא\|בְּהַגַוַד-גִיתָא כפי שהיא]] - [[HE/BG 17\| פרק שבע עשרה: סוגי האמונה]]'''</div>
			<div style="float:left">[[File:Go-previous-rtl.png\|link=HE/BG 16\| פרק שש עשרה]] '''[[HE/BG 16\|פרק שש עשרה]] - [[HE/BG 18\|פרק שמונה עשרה]]''' [[File:Go-next-rtl.png\|link=HE/BG 18\| פרק שמונה עשרה]]</div>

	[[File:BG-chapter_next.png\|308px\|left\|link=]]		[[File:BG-chapter_next.png\|308px\|left\|link=]]
Line 16:		Line 16:
	'''[[HE/BG 17.4\|פסוק 17.4]]:''' אנשים במידת הטובות סוגדים לאלים-למחצה; במידת הלהיטות סוגדים לזֵדים; ומי ששרויים בבערות, סוגדים לשדים ורוחות.		'''[[HE/BG 17.4\|פסוק 17.4]]:''' אנשים במידת הטובות סוגדים לאלים-למחצה; במידת הלהיטות סוגדים לזֵדים; ומי ששרויים בבערות, סוגדים לשדים ורוחות.

	'''[[HE/BG 17.5-6\|פסוקים 17.5-6]]:''' מי שמתרגלים סיגופים קשים שאינם מומלצים בכתובים, ומבצעים את אלה מתוך גאווה ואנוכיות, הנם שטופי תאווה וקשורים לחומר. סכלים שכאלה, שמענים את יסודות גופם החומרי כמו גם את נשמת-העל ששוכן בתוכם, ידועים כזדים.		'''[[HE/BG 17.5-6\|פסוקים 17.6-5]]:''' מי שמתרגלים סיגופים קשים שאינם מומלצים בכתובים, ומבצעים את אלה מתוך גאווה ואנוכיות, הנם שטופי תאווה וקשורים לחומר. סכלים שכאלה, שמענים את יסודות גופם החומרי כמו גם את נשמת-העל ששוכן בתוכם, ידועים כזדים.

	'''[[HE/BG 17.7\|פסוק 17.7]]:''' אפילו המזון שמעדיף האדם נחלק לשלושה סוגים, על-פי שלוש מידות הטבע. זה נכון גם לגבי הקרבות, סיגופים וצדקה. עתה הקשב להבחנות שביניהם.		'''[[HE/BG 17.7\|פסוק 17.7]]:''' אפילו המזון שמעדיף האדם נחלק לשלושה סוגים, על-פי שלוש מידות הטבע. זה נכון גם לגבי הקרבות, סיגופים וצדקה. עתה הקשב להבחנות שביניהם.
Line 56:		Line 56:
	'''[[HE/BG 17.25\|פסוק 17.25]]:''' הקרבות, סיגופים וצדקה – אלה צריך לבצע ללא ציפייה לטובת הנאה ובלוויית המילה 'תַת'. תכליתן של פעילויות נשגבות שכאלה היא השתחררות מהסבך החומרי.		'''[[HE/BG 17.25\|פסוק 17.25]]:''' הקרבות, סיגופים וצדקה – אלה צריך לבצע ללא ציפייה לטובת הנאה ובלוויית המילה 'תַת'. תכליתן של פעילויות נשגבות שכאלה היא השתחררות מהסבך החומרי.

	'''[[HE/BG 17.26-27\|פסוקים 17.26~~-27~~]]:''' הו בן פְּרּיתְהָא, האמת המוחלטת היא מטרת מינחת המסירות, ומצוינת במילה 'סַת'. גם מבצעה של הקרבה כזו נקרא 'סַת', כמו גם כל מעשי ההקרבה, הסיגופים והצדקה, שבטבעם המוחלט מתבצעים לסיפוקו של העליון.		'''[[HE/BG 17.26-27\|פסוקים 17.27-26]]:''' הו בן פְּרּיתְהָא, האמת המוחלטת היא מטרת מינחת המסירות, ומצוינת במילה 'סַת'. גם מבצעה של הקרבה כזו נקרא 'סַת', כמו גם כל מעשי ההקרבה, הסיגופים והצדקה, שבטבעם המוחלט מתבצעים לסיפוקו של העליון.

	'''[[HE/BG 17.28\|פסוק 17.28]]:''' הו בן פְּרּיתְהָא, כל מעשה הקרבה, צדקה או סיגופים שמתבצע ללא אמונה בעליון הוא בן חלוף. זה נקרא 'אַסַת', והוא חסר ערך בחיים אלה, כמו גם בבאים.		'''[[HE/BG 17.28\|פסוק 17.28]]:''' הו בן פְּרּיתְהָא, כל מעשה הקרבה, צדקה או סיגופים שמתבצע ללא אמונה בעליון הוא בן חלוף. זה נקרא 'אַסַת', והוא חסר ערך בחיים אלה, כמו גם בבאים.

			<div style="float:left">[[File:Go-previous-rtl.png\|link=HE/BG 16\| פרק שש עשרה]] '''[[HE/BG 16\|פרק שש עשרה]] - [[HE/BG 18\|פרק שמונה עשרה]]''' [[File:Go-next-rtl.png\|link=HE/BG 18\| פרק שמונה עשרה]]</div>
	</div>		</div>
	<div style="float:left">[[File:Go-next-rtl.png\|link=HE/BG 16\| פרק שישה-עשר]] '''[[HE/BG 16\|פרק שישה-עשר]] - [[HE/BG 18\|פרק שמונה-עשר]]''' [[File:Go-previous-rtl.png\|link=HE/BG 18\| פרק שמונה-עשר]]</div>

Elad: Bhagavad-gita Compile Form edit

2017-11-26T18:27:22Z

Bhagavad-gita Compile Form edit

New page

[[Category:Hebrew - בְּהַגַוַד-גִיתָא כפי שהיא|H17]]
[[Category:HE/בְּהַגַוַד-גִיתָא - פרק 17|17]]
<div style="float:right">'''[[Hebrew - בְּהַגַוַד-גִיתָא כפי שהיא|בְּהַגַוַד-גִיתָא כפי שהיא]] - [[HE/BG 17| פרק שבעה-עשר: סוגי האמונה]]'''</div>
<div style="float:left">[[File:Go-next-rtl.png|link=HE/BG 16| פרק שישה-עשר]] '''[[HE/BG 16|פרק שישה-עשר]] - [[HE/BG 18|פרק שמונה-עשר]]''' [[File:Go-previous-rtl.png|link=HE/BG 18| פרק שמונה-עשר]]</div>
<div dir="rtl">

[[File:BG-chapter_next.png|308px|left|link=]]
<br><br>''את ההתעמקויות של פְּרַבְּהוּפָּאדַה ניתן לראות בלחיצה על הקישור לפסוק''<br><br>

'''[[HE/BG 17.1|פסוק 17.1]]:''' אַרְג'וּנַה שאל: הו קְרּישְׁנַּה, מה מעמדם של מי שאינם מקיימים את כללי הכתובים וממציאים להם עבודת פולחן משלהם? האם שרויים אלה בטובות, בלהיטות או בבערות?

'''[[HE/BG 17.2|פסוק 17.2]]:''' אישיות אלוה העילאי אמר: האמונה נחלקת לשלושה סוגים – אמונה בטובות, אמונה בלהיטות ואמונה בבערות – על-פי מידות הטבע שחוברות לנשמה שבגוף. שמע נא עתה אודות אלה.

'''[[HE/BG 17.3|פסוק 17.3]]:''' הו בן בְּהַרַתַה, אמונתו של אדם היא תולדת המידות שמשפיעות עליו. נאמר שישות החיים מפתחת אמונתה בהתאם למידות החומריות שחוברות לה.

'''[[HE/BG 17.4|פסוק 17.4]]:''' אנשים במידת הטובות סוגדים לאלים-למחצה; במידת הלהיטות סוגדים לזֵדים; ומי ששרויים בבערות, סוגדים לשדים ורוחות.

'''[[HE/BG 17.5-6|פסוקים 17.5-6]]:''' מי שמתרגלים סיגופים קשים שאינם מומלצים בכתובים, ומבצעים את אלה מתוך גאווה ואנוכיות, הנם שטופי תאווה וקשורים לחומר. סכלים שכאלה, שמענים את יסודות גופם החומרי כמו גם את נשמת-העל ששוכן בתוכם, ידועים כזדים.

'''[[HE/BG 17.7|פסוק 17.7]]:''' אפילו המזון שמעדיף האדם נחלק לשלושה סוגים, על-פי שלוש מידות הטבע. זה נכון גם לגבי הקרבות, סיגופים וצדקה. עתה הקשב להבחנות שביניהם.

'''[[HE/BG 17.8|פסוק 17.8]]:''' מזון האהוב על השרויים בטובות מאריך את תוחלת החיים, מטהר את ההוויה, ומעניק כוח, בריאות, חדוות חיים וסיפוק. מזון כזה הוא עסיסי, שמן, מזין ומביא שמחה ללב.

'''[[HE/BG 17.9|פסוק 17.9]]:''' מזון שהוא יותר מדי מר, חמוץ, מלוח, חריף, צורב, יבש ושורף – אהוב על אנשים במידת הלהיטות. מזון כזה גורם למועקה, ייסורים ומחלות.

'''[[HE/BG 17.10|פסוק 17.10]]:''' מזון שהוכן יותר משלוש שעות לפני אכילתו, מזון תפל, רקוב ומצחין, ומזון שמותקן משאריות ומדברים שאינם ראויים למאכל – מזון כזה אהוב על אנשים במידת החושך.

'''[[HE/BG 17.11|פסוק 17.11]]:''' בהקרבות, זו שמתבצעת על-פי הוראות הכתובים, מתוך חובה וללא ציפייה לגמול, היא מטבע הטובות.

'''[[HE/BG 17.12|פסוק 17.12]]:''' הו הטוב בבְּהָארַתים, דע כי הקרבה למען רווח חומרי או להאדרת הגאווה היא במידת הלהיטות.

'''[[HE/BG 17.13|פסוק 17.13]]:''' הקרבה שאינה על-פי כללי הכתובים, גם ללא חלוקת פְּרַסָאדַם (מזון רוחני), ללא זמרת מזמורים וֵדיים, ללא מתן גמול לכוהנים, וללא אמונה, נחשבת במידת הבערות.

'''[[HE/BG 17.14|פסוק 17.14]]:''' חישול הגוף מתבטא בסגידה לאלוהים, לבְּרָאהְמַנּים, למורה הרוחני, ולבוגרים יותר, כגון אב ואם; כמו גם בניקיון, בפשטות, בפרישות מינית ובאי-אלימות.

'''[[HE/BG 17.15|פסוק 17.15]]:''' חישול הדיבור מתבטא באמירת אמת ובאמירת דברים נעימים ומועילים, שאינם מסעירים או מעוררים כעס בזולת, כמו גם בציטוט הספרות הוֵדית בדרך קבע.

'''[[HE/BG 17.16|פסוק 17.16]]:''' וחישול המֶחשָב מתבטא בתחושת סיפוק, פשטות, רצינות, שליטה עצמית וטיהור ההוויה.

'''[[HE/BG 17.17|פסוק 17.17]]:''' בשעה ששלוש צורות החישול הללו מתבצעות מתוך אמונה נשגבת, מבלי לצפות לגמול חומרי ולמען העליון בלבד, הן נחשבות לחישול במידת הטובות.

'''[[HE/BG 17.18|פסוק 17.18]]:''' סגפנות שמניעיה גאווה וחיפוש אחר כבוד, הוקרה והערצה – נחשבת במידת הלהיטות. זו אינה יציבה, גם לא מתמדת.

'''[[HE/BG 17.19|פסוק 17.19]]:''' סיגופים שמתבצעים בסכלות או מתוך עינוי עצמי, או שנועדו לפגוע ולהרוס אחרים, נאמר שהם במידת הבערות.

'''[[HE/BG 17.20|פסוק 17.20]]:''' צדקה שניתנת מתוך חובה וללא ציפייה לגמול, בזמן ובמקום המתאימים ולאדם ראוי, נחשבת במידת הטובות.

'''[[HE/BG 17.21|פסוק 17.21]]:''' לעומת זאת, צדקה שמניעיה ציפייה לגמול, או שאיפה לפירות הנאה, או כזו שמתבצעת מתוך צרות עין, הנה צדקה במידת הלהיטות.

'''[[HE/BG 17.22|פסוק 17.22]]:''' וצדקה שניתנת במקום טמא, בזמן לא מתאים, לאדם לא ראוי, או ללא תשומת לב או כבוד הולם – נחשבת במידת הבערות.

'''[[HE/BG 17.23|פסוק 17.23]]:''' עוד מראשית הבריאה השתמשו בשלוש המילים אוֹםּ תַת סַת לציין את האמת המוחלטת העליונה. הבְּרָאהְמַנּים משתמשים בשלושה סמלים מייצגים אלה במזמורים הוֵדיים ובמהלך הקרבות לסיפוקו של העליון.

'''[[HE/BG 17.24|פסוק 17.24]]:''' משום כך, מי שחותרים לנשגב ומבצעים הקרבות, סיגופים וצדקה בהתאם לכללי הכתובים – אלה פותחים תמיד ב'אוֹםּ' כדי להגיע לעליון.

'''[[HE/BG 17.25|פסוק 17.25]]:''' הקרבות, סיגופים וצדקה – אלה צריך לבצע ללא ציפייה לטובת הנאה ובלוויית המילה 'תַת'. תכליתן של פעילויות נשגבות שכאלה היא השתחררות מהסבך החומרי.

'''[[HE/BG 17.26-27|פסוקים 17.26-27]]:''' הו בן פְּרּיתְהָא, האמת המוחלטת היא מטרת מינחת המסירות, ומצוינת במילה 'סַת'. גם מבצעה של הקרבה כזו נקרא 'סַת', כמו גם כל מעשי ההקרבה, הסיגופים והצדקה, שבטבעם המוחלט מתבצעים לסיפוקו של העליון.

'''[[HE/BG 17.28|פסוק 17.28]]:''' הו בן פְּרּיתְהָא, כל מעשה הקרבה, צדקה או סיגופים שמתבצע ללא אמונה בעליון הוא בן חלוף. זה נקרא 'אַסַת', והוא חסר ערך בחיים אלה, כמו גם בבאים.

</div>
<div style="float:left">[[File:Go-next-rtl.png|link=HE/BG 16| פרק שישה-עשר]] '''[[HE/BG 16|פרק שישה-עשר]] - [[HE/BG 18|פרק שמונה-עשר]]''' [[File:Go-previous-rtl.png|link=HE/BG 18| פרק שמונה-עשר]]</div>